פסק-דין בתיק ת"א 3990-06

בפני תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע במהלך תאונה עצמית שארעה ביום ו' ה- 29.11.02 (להלן: "התאונה").

המדובר בתאונה שארעה כאשר התובע נהג לבדו בג'יפ בשטח חולות אשדוד ונפל לבור בשטח.

התובע חולץ באמצעות חברים אליהם התקשר.

ביום 13.10.10 ניתן על ידי פסק דין לפיו נדחתה התביעה. (להלן: "פסק הדין").

במסגרת ערעור שהוגש על פסק הדין, הסכימו הצדדים להחזיר את הדיון לבית המשפט לצורך קבלת ראיות נוספות.

אין מקום לחזור על האמור בפסק הדין.

התובע המציא פלט שיחות מיום התאונה של הטלפון הסלולרי שלו ושל מר אבי לביא.

מתוך פלט השיחות של התובע ניתן לראות, כי התובע התקשר למר לביא בשעה 12:55 ולאחר מכן שיחה בשעה 13:43, 15:34 ו- 15:54. 

מתוך פלט השיחות של מר לביא ניתן ללמוד, כי הוא התקשר לתובע לראשונה בשעה 13.09 ולאחר מכן 4 שיחות בין השעות 15:37 ל- 16:36.

ניתן לראות מתוך פלט השיחות, כי לעתים מתבצעת שיחה מהטלפון של התובע למר לביא, וזמן קצר לאחר מכן מהטלפון של מר לביא לתובע.

המדובר בשיחות קצרות ביותר.

העיד גם מר לביא שתאר את החילוץ מזוית המבט שלו.

לאחר שהתקבלו העדויות הנוספות, השתכנעתי ברמה של עודף מאזן הסתברויות, כי התאונה ארעה כפי שתוארה על ידי התובע.

אותן תמיהות שהועלו בפסק הדין לא נעלמו לחלוטין, ואין ספק כי לא קיימת גרסה אחידה לגבי הנסיבות של התאונה.

כבר בפסק הדין העליתי את האפשרות, לפיה אי ההתאמות נובעות מחלוף הזמן בין מועד התאונה למועד מתן העדות.

הערתי בפסק הדין, כי ניתן היה להוכיח בקלות את החילוץ באמצעות פלט שיחות, שהיה על התובע לנהל עם מחלציו.

על פי גרסת התובע, היה עליו להזמין במוצאי שבת רכב, שיגרור את הג'יפ מתחנת הדלק שם הושאר במהלך השבת.

בפלט השיחות של התובע נמצאות שתי שיחות שנערכו במוצאי שבת בשעות 22.31 ו- 23.20 לטלפון של עסק בשם גרר גולן.

הומצאה קבלה של העסק, שממנה ניתן ללמוד, כי מספר הטלפון שאליו חייג התובע שייך לגרר גולן.